ויפאסנה, נתגלתה על ידי גוטמא הבודהא בהודו, כמה מאות שנים לפני הספירה. כיום, ניתן למנות אלפי אנשים בני רקע דתי ותרבותי שונה, ביניהם נזירים ונזירות מדתות שונות, שלמדו את טכניקת המדיטציה העתיקה הזו מ- ס. נ. גואנקה, יליד בורמה המלמד במזרח ובמערב.
גואנקה שנולד למשפחת סוחרים אמידה, הצליח מאוד בעסקים כבר מגיל צעיר. עם ההצלחה הכספית באה גם מחלה המלווה בכאבים, שדרשה מנות תדירות של מורפיום. כשהתברר שהוא עומד להתמכר לסם ההרגעה, יעצו לו רופאיו לבקש טיפול רפואי בחו”ל. גואנקה נסע לאירופה, לארה”ב וליפן בחיפוש אחר טיפול רפואי יעיל, אך כל הטיפולים שניסה נכשלו. כשחזר לבורמה, הציע לו חבר שינסה את מדיטציית ויפאסנה בהדרכתו של סיאג’י או בה קין, מורה למדיטציה שכיהן כחשב הכללי של ממשלת בורמה. או בה קין דחה בתחילה את גואנקה, בטענה שויפאסנה איננה טיפול לכאבי ראש אלא שיטה לטיהור הנפש. הוא הוסיף ואמר לו, שאם הוא מעוניין בחכמה אמיתית, הוא יכול להישאר ולמדוט. תוך פקפוקים והיסוסים רבים הסכים גואנקה. מחלתו לא חזרה לעולם. חייו השתנו.
סיאג’י או בה קין נפטר ב- 1971 . מאז, מקדיש גואנקה את כל חייו להפצת הטכניקה הזו לאחרים. גואנקה אינו מקבל תשלום עבור הקורסים שהוא נותן. הוצאות מזון ולינה עבור התלמידים המשתתפים בקורס מכוסות על ידי תרומות בלבד.
קורס ויפאסנה נמשך 10 ימים, והוא קורס מפרך. התלמיד המודט קם ב- 4:00 לפנות בוקר, ומודט בשתיקה עד תשע בערב. במשך היום ישנן מספר הפסקות לארוחות ולמנוחה. בהרצאת הערב הראשונה מסביר גואנקה שקורס מדיטציית ויפאסנה מיושם באופן ישיר בחיי היומיום. ‘בשבילנו, המדיטציה היא האומנות לחיות. עלינו לאמן את נפשנו לא לברוח מבעיות אלא לחדור עמוק פנימה, למצוא את הסיבות להן, ולעקור אותן. בנפש הצטברו כל כך הרבה משקעים שליליים- כעס, שנאה, סלידה, פחד, קינאה, תשוקה; עלינו לשחרר את עצמנו מכל אלה’. התלמיד מתחיל ויפאסנה בהתחייבות למורה לעבוד בדיוק כפי שיתבקש. הוא מבקש, באופן רשמי, ללמוד את הטכניקה, ונודר שיימנע מהרג, גניבה, פעילות מינית, שקר ושימוש בחומרים משכרים, במשך תקופת עשרת הימים של הקורס. בנוסף לשמירה על בסיס מוסרי כזה, חייבת להישמר בקורס ויפאסנה שתיקה מוחלטת למשך תשעה ימים למעט שיחות קצרות עם המורה.
כושר הריכוז מתחדד במהלך שלושת הימים הראשונים, באמצעות התבוננות מתמשכת בנשימה: “נשימה, נשיפה, נשימה, נשיפה, נשימה טבעית, רגילה, רק להתבונן…” אומר גואנקה. התרגול הזה מביא לריכוז המוח, ואז מתחיל תהליך של ניתוח נפשי עמוק. מסביר גואנקה: “בשבילנו, תפקיד הריכוז הוא למנוע אי יציבות של הנפש, לאזן אותה, כך שנוכל לחדור למעמקים, לעקור את המשקעים ולהגיע לטיהורה המושלם. לצורך זה עלינו לגלות את האמת, לגלות את המציאות הקשורה לטבע הפיזי והנפשי שלנו. עלינו למצוא מהי הסיבה, שמתוך בורות, אנחנו ממשיכים להוסיף קשרים לסבך שבתוכנו, וליצור מתחים נוספים.”
” הנשימה היא הגשר המקשר את השדה הידוע לשדה הלא ידוע,” הוא ממשיך, “כל כך הרבה פעילויות ביוכימיות ואלקטרומגנטיות מתרחשות בתוך גופנו, ולנו אין שום ידע על אודותיהן.” לנשימה יש קשר עמוק עם המשקעים שבתודעה, המשקעים הנפשיים שעושים אותה לכבדה או מהירה. לאחר מספר ימים של התבוננות ממוקדת בנשימה, מוכן התלמיד ללמוד ויפאסנה. גואנקה מורה לתלמידים להעביר את תשומת הלב מהאזור שמתחת לנחיריים לאזור שעל הקרקפת. הוא מלמד אותם להתבונן בכאב לחץ, חום, קור, דגדוג, רטט או בכל תחושה אחרת שהם מרגישים באותו רגע; גואנקה מדריך אותם לעבור בהדרגה על פני כל חלק בגוף: פנים, צוואר, כתף שמאל, זרוע שמאל, כתף ימין, זרוע ימין, למטה עד לכפות הרגליים.
הוא חוזר ומזכיר למודט שוב ושוב להתייחס לכל סוגי התחושות בצורה שווה, בין אם הן נעימות או לא נעימות. “רק התבונן… הישאר עירני, הישאר קשוב.” “התודעה היא בסך הכל גלי תנודות,” אומר גואנקה לתלמידים בסוף היום השביעי למדיטציה. “היקום כולו הוא מסה של תנודות. כשהמוח חד וקשוב יותר, משתנה תדר התנודה, משתנה מספר מחזורי הגל בדקה, ומגיע שלב שבו אנו מתחילים להרגיש מולקולות, ויברציות, גלים חשמליים; המוצקות נעלמת. אנחנו ממשיכים הלאה ומתקדמים לשלב עמוק יותר בו אנו חווים את האמת המוחלטת הקשורה לחומר – מסה של תנודות עדינות מאוד”.
החלק השני והחשוב ביותר במדיטציה שלנו, הוא פיתוח חכמה. אמת המידה להצלחה במדיטציה אינה רמת העדינות של התחושות, אלא מידת ההשתחררות מתגובות. תרגול ויפאסנה כולו מיועד לשמור על נפש מאוזנת, תוך הבנה ברורה שהדברים משתנים כל הזמן. עלינו רק להתבונן בכימיה ובפיזיקה של גופנו, בתגובות הביוכימיות ובתגובות האלקטרומגנטיות המתרחשות בכל רגע, מבלי להזדהות איתן כ-‘אני, שלי’; האיזון הנפשי הזה הוא המפתח לטיהור התודעה. התרגול כולו מהווה דרך לטיהור: לא לאפשר למשקעים חדשים להיכנס פנימה, ולא לאפשר למשקעים הישנים לגדול ולהכפיל את עצמם. אנחנו באים לכאן כדי ללמוד שיטת התמודדות עם מצבים שונים בחיי היומיום. איך לצאת לעולם שבחוץ ולהתמודד… איך לחיות את החיים האלה…
בודהא נשאל פעם, מה יהווה עבורנו אושר אמיתי? הוא השיב, שהאושר הגדול ביותר הוא להגיע למצב בו אני יכול לשמור על נפש מאוזנת על אף כל העליות והירידות בחיים. בין אם אתקל במצבים נעימים או כואבים, אם יהיו לי ניצחונות או מפלות, רווחים או הפסדים, או אם יצא לי שם טוב או רע. אני הרי מועד להיתקל בכל המצבים האלו; אבל האם אהיה מסוגל לעמוד בזה בחיוך?
מהם הדברים שאתה מלמד למעשה, ומהי מטרתם?
אני מלמד דרך חיים, דפוסי התנהגות ואומנות לחיות. המטרה היא, ללמוד איך לחיות בשלווה ובהרמוניה, איך לחיות חיים מוסריים, איך לחיות תוך שליטה בנפש, ואיך לחיות עם נפש מלאה תכונות טובות כגון אהבה, חמלה, יצר טוב.
כיצד לומדים התלמידים ויפאסנה?
על התלמידים להצטרף לקורס מדיטציה. עליהם לחיות במחיצת המורה, לנתק את עצמם מכל קשר עם העולם שבחוץ, לפחות למשך עשרה ימים. במשך תקופה זו עליהם להימנע מפעולות לא מוסריות של גוף ודיבור. התלמידים מאמנים את עצמם בשליטה על הנפש באמצעות הנשימה. הם מתחילים ויפאסנה בהתבוננות במציאות הקשורה למבנה הפיזי והנפשי שלהם. בעזרת ההתבוננות הזו הם משתחררים מהמשקעים שלהם.
אמרת שליטה על הנפש באמצעות הנשימה; האם הם עושים תרגילי נשימה?
האימון אינו תרגיל נשימה. זהו למעשה אימון לפיתוח כושר המודעות. אדם מתחיל להתבונן בנשימה כפי שהיא, מבלי שינסה לשלוט בה או לווסת אותה; התבוננות בנשימה הטבעית, כשהיא נכנסת פנימה וכשהיא יוצאת החוצה… אם היא ארוכה היא ארוכה, אם היא קצרה היא קצרה. תמיד תהייה זו התבוננות בנשימה הטבעית.
כמה זמן יושבים כך התלמידים ומתבוננים בנשימה?
במשך יומיים שלושה צריכים התלמידים לעבוד רק עם הנשימה.
הם בוודאי מרגישים לפעמים חוסר נוחות?
הם חופשיים לשנות את תנוחת הישיבה שלהם. אין זה תרגול פיזי. אדם לא נדרש לשבת בתנוחה מסוימת למשך זמן ארוך. התלמידים יכולים לשבת בכל צורה שנוחה להם, אבל הם כמובן ינסו לשמור על צוואר וגב זקופים.
במה שונה הטכניקה הזו מטכניקות מדיטציה אחרות כגון אלה העושות שימוש במנטרות? האם אין טכניקות אלו תורמות לריכוז המוח גם הן?
אין ספק, שאדם יכול להגיע בקלות לריכוז של המוח בעזרת שימוש באובייקטים מדומיינים. אלא שכאן המטרה היא לטהר את הנפש; הכיוון הוא אחר. מנטרות יוצרות סוג מסוים של תנודות מלאכותיות. כל מילה, כל מנטרה, יוצרת תנודה, ואם אדם ימשיך לעבוד עם מנטרה מסוימת למשך שעות ארוכות, הוא ייטמע בתנודות שנוצרו על ידה. לעומת זאת, ויפאסנה דורשת שתתבונן בתנודות הטבעיות הקיימות בך – התנודות הקיימות כשאתה נהייה עצבני, או כשאתה מתמלא בתשוקה, בפחד או שנאה – שתהייה מסוגל להתבונן בהן ולהשתחרר מהן.
איך אתה למעשה מתבונן בתנודה?
באמצעות התחושות של הגוף. כל מחשבה יוצרת באופן סימולטני תחושה בגוף.
מדוע זה קורה?
רוח וחומר כל כך קשורים זה בזה, שלא ניתן להפרידם. כשמשהו עולה בתודעה, כעס, למשל, מועדת להופיע סימולטנית תחושה של חום או לחצים; זהו חוק טבע. אתה בהחלט לא מסוגל להתבונן בכעס מופשט, אבל כשתתחיל להתבונן בתחושות שאתה מרגיש בזמן שנוצר כעס בתודעה, הרי שבקלות תוכל לצאת מהכעס הזה.
האם בעצם ההתבוננות בכעס אתה שולט בו?
לא. שליטה היא דיכוי. כל זמן שמדובר בויפאסנה, אין לדכא ואין לבטא ללא רסן. פשוט התבונן, ותמצא שהמשקעים הלא טהורים מתחילים להיעקר שיכבה אחר שיכבה.
האם הטכניקה הזו מתאימה לכל סוגי האנשים? האם ישנם אנשים שלא יהיו מסוגלים ללמוד את הטכניקה או לשבת כל כך הרבה שעות?
השיטה הזו מתורגלת על ידי כל מיני סוגים של אנשים. קשיים ייתכנו במקרה של אדם מטורף לחלוטין, או במקרה של אדם שלא מסוגל להבין מה שמלומד; אבל כל אדם נורמלי ממוצע יכול בקלות לתרגל זאת.
אנשים רבים טוענים “אני לא מסוגל לשבת עשרה ימים “, או למשך כל כך הרבה שעות.מדוע כל כך הרבה אנשים שחושבים כך, בכל זאת באים לקורס מדיטציה ונשארים בועד סופו?
לאדם שלא השתתף בקורס כזה, יכול להיות פחד עמוק מתוכנית הישיבות העמוסה מ- 4:30 בבוקר עד 9:00 בלילה. אדם נבהל: “איך אני אוכל לשבת כל כך הרבה זמן בשקט, בלי לעשות שום דבר אחר ? ” כשאדם מתחיל להתאמן, יתכן שבתחילה, ביום יומיים הראשונים, המוח יתמרד, אבל לאט לאט, ייעשה לו קל מאוד לעבוד.
אני רואה שהרבה נשים הרות משתתפות בקורס שלך. האין זה קשה להן לשבת למשך זמן כה רב? איזו השפעה יש לזה על האם ועל העובר?
או לא, זה לא קשה בכלל. כפי שכבר אמרתי, אין זה תרגיל גופני. כל אחד יושב בהתאם לנוחותו. לויפאסנה יש השפעה נפלאה לא רק על האם ההרה, אלא גם על התינוק העתיד להיוולד. האם למעשה יוצרת ברחמה את התינוק; זהו הזמן בו תנודות חיוביות צריכות להינתן לעובר. תרגול ויפאסנה במהלך ההיריון, כשהנפש שלווה ורגועה, מלאה אהבה וחמלה, יביא לכך שכל אותן תכונות טובות ייקלטו ויוטבעו בעובר והוא ייצא אדם שלוו ורגוע מאוד.
מה בנוגע לפושעים מסוכנים, האם גם הם יכולים לתרגל ויפאסנה?
בוודאי. הטכניקה מיועדת לטהר את הנפש. הטכניקה מיועדת לעזור לאנשים להשתחרר מהמתחים והסבל שלהם. אלו שביצעו פשעים חמורים כל כך כגון רצח, אונס, הצתה, הם אנשים אומללים מאוד; נפשם מלאה מתחים. ממשלת רג’סטאן שבהודו החליטה לנסות ויפאסנה. שני קורסים ניתנו על ידי בכלא המרכזי של רג’סטאן בהשתתפותם של פושעים מסוכנים, רוצחים ושודדים. עוד לפני הקורס התחיל מחקר מדעי על אותם פושעים, שנמשך כשישה חודשים לאחר סיום הקורס. התוצאות העידו שחל שינוי עצום בגישה של אנשים אלו.
האם אתה חושב שניתן לארגן קורסים גם בבתי הסוהר בארצות אחרות?
כמובן, זה אפשרי בכל מקום. אם זה עובד בהודו זה יכול לעבוד בכל מקום. אלא שדרושים תנאים מסוימים. המורה חייב להיות עם התלמידים 24 שעות ביממה. הטכניקה הזו היא כמו ניתוח כירורגי של הנפש, ולכן המורים חייבים להישאר בתפקיד כל הזמן, למקרה שיתעורר אצל התלמיד צורך בעזרה.
מהי התועלת המעשית של הטכניקה? אני רואה אנשים יושבים ומודטים, וכשהם יוצאים בסיומו של הקורס, הם נראים כל כך נפלא, שלווים ומאושרים; אבל איך יכול אדם ליישם זאת בחיי היומיום עם כל הבלבול הקיים?
אנשים שבאים לקורס כזה של עשרה ימים, לא אמורים לבוא כדי לברוח מהסבל של העולם הזה. הם למעשה באים לכאן כדי ללמוד את הטכניקה הזו, כך שיוכלו ליישם אותה בחיי היומיום שלהם. אם ויפאסנה לא ניתנת ליישום בחיי היומיום, היא חסרת משמעות. היא תיהפך לעוד טכס או פולחן ולא תעזור לאיש. לכן, כל מי שלומד את טכניקת ויפאסנה מנסה ליישם אותה בחיי היומיום.
האם אתה יכול להיות יותר ספציפי? איך יכולים איש עסקים, עובד בית חרושת, עקרת בית או רופא ליישם זאת?
לכל אדם יש בעיות כאלו או אחרות בחיים, מתחים הנובעים מסיבות שונות; כשאנחנו
מתוחים, המוח נעשה מבולבל, וכל החלטה שנלקחת היא החלטה מוטעית, דבר הגורם לאדם להתחיל לפתח נגטיביות, שפוגעת בו ובאחרים. בהיתקלו בקשיים, יישאר מודט ויפאסנה שלוו ורגוע, ולו לרגעים מספר, ורק אז יבצע החלטה בריאה, שתלווה תמיד בפעולה חיובית.
האם זה חלק מהדת הבודהיסטית? האם יכולים אנשים מדתות שונות לתרגל זאת?
דבר אחד חייב להיות ברור – אין זו, בשום אופן, הדת הבודהיסטית, אבל אלו בהחלט הדברים שבודהא לימד. אדם חייב להבין שפירוש המילה בודהא הוא אדם מואר, אדם משוחרר; ואנשים מוארים ומשוחררים לעולם לא ילמדו דת, אלא ילמדו תמיד אומנות חיים אוניברסלית. הם לעולם לא ייסדו דת או כת. כך שאין דת בודהיסטית. זוהי למעשה אומנות חיים. כל אחד, יהיה זה אדם המשתייך לקהילה כלשהי, לדת, לכת או לכל קבוצה חברתית שהיא, יכול בקלות לתרגל זאת, מפני שזו אומנות. למעשה, אנשים מכל הדתות יפיקו תועלת מהטכניקה הזו, וזו הסיבה שהוזמנתי על ידי מנהיגי דת שונים לתת קורסים בכנסיות, מסגדים, מקדשים הינדיים, מקדשי ג’יין וכו’.
ישנם אנשים המרגישים שטיהור וריפוי גופני יביאו אותם להארה. האם יש בכך אמת, ומה טיב היחסים בין רוח לחומר, או נפש לגוף?
בריאות פיזית הכרחית ביותר לפיתוח בריאות נפשית. לא תוכל לבצע בצורה טובה תרגול לטיהור נפשי, אם גופך אינו בריא. כלומר, שמירה על גוף בריא עוזרת לטיהור הנפש. אבל אם מישהו מרגיש שרק שמירה על גוף בריא תביא להארה, נראה לי שזו טעות מוחלטת, מפני שהארה נובעת מטוהר הנפש.
איך משפיעים סמים או אלכוהול על טוהר הנפש? ישנם אנשים המרגישים שסמים משחררים אותם מהרגלים ישנים.
מספר רב של תלמידים, במיוחד מערביים, שהצטרפו לקורסים, החזיקו בדעה שסמים מסוימים עזרו להם לחוות משהו שאלמלא לקחו את הסם, לא היו חווים. אבל כשהם השתתפו בקורס, התברר להם שהחוויות שהפיקו משימוש בסמים הפכו אותם לעבדים לסם, והחוויות שחוו עם ויפאסנה היו לא רק דומות, אלא חזקות יותר. הם גילו שעם ויפאסנה הם אינם הופכים לעבד של אף גורם חיצוני, אלא הם למעשה אדונים למוחם, וההבדל הוא גדול. בעזרת תירגול ויפאסנה הם מצאו שקל יותר להשתחרר מהתמכרויות.
כיצד משפיעים חיי המין של אדם על התפתחותו בתרגול הזה?
דיכוי היצר המיני, הדחקה של צורך מיני, התנזרות בכורח, כל אלו יוצרים בעיות ומתחים, ומהווים מקור לסבל. מצד שני, גם נתינת יד חופשית לחיי מין מופקרים, היא קיצוניות נוספת המזיקה באותה מידה. הרבה אנשים שחיו חיי מין חופשיים מגיעים אלי, ואני מוצא שהם מאוד לא יציבים. כשהם באים לקורס ומתחילים לתרגל ויפאסנה, הם מתחילים לצעוד בשביל האמצעי: לא דיכוי מיני ולא מין מופקר, אלא מין ממושמע עם שותף אחד.
אם כך, נקודת ההשקפה שלך בנושא זה שונה מאוד מזו של מורים אחרים המלמדים כיום. רבים מהם ממליצים על חיי מין חופשיים.
נכון. יחסי מין חופשיים מזיקים לבריאות הנפש; זה כמו לספק דלק לאש התשוקה. באותה מידה שדיכוי היצר המיני יזיק לאדם, יזיק גם מין חופשי. נראה לי, שאותם אנשים הממליצים על מין חופשי מעולם לא חוו את השביל האמצעי של התבוננות בתשוקה. כשמתעוררת בהם תשוקה, או שהם יודעים איך לדכא אותה, או שהם נותנים לה יד חופשית בחיי מין מתירניים. אם מתעוררת בך תשוקה עליך פשוט להתבונן בתחושות שעולות בגוף באותו רגע, ואז תגלה שהתשוקה לא מסוגלת להשתלט עליך.
האם אנשים שלא לקחו את הקורס בן עשרת הימים יכולים להתבונן בתחושות הגוף ולהצליח?
קורס עשרת הימים אינו טכס או פולחן. הקורס נועד לאמן וללמד אנשים איך להתבונן בתחושות. אם רק נספר להם על כך, זה לא יעבוד. אדם חייב ללמוד כיצד להתבונן בתחושות על ידי תרגול מעשי של ממש, אחרת יקבלו זאת אנשים במישור
האינטלקטואלי בלבד ואילו במישור הממשי, כשאדם יתקל בקשיים, כשיתעורר ויעלה משקע מסוים, המשקע ישתלט עליו פשוט מפני שהוא לא מסוגל להתבונן בתחושות בצורה נכונה. לכן, קורס מדיטציה כזה של עשרה ימים הוא הכרחי ביותר.
האם כל אחד יכול פשוט לנתק את עצמו למשך עשרה ימים ולעשות זאת לבדו, או שאדם זקוק למורה?
הטכניקה היא ניתוח של הנפש שבו אתה חודר לשכבות העמוקות ביותר שלה, וכתוצאה מכך עולים משקעים על פני השטח. לכן, תמיד מומלץ שהשיעור הראשון בטכניקה יילקח עם מורה מנוסה. אדם לא צריך להישאר תלוי במורה לאחר עשרת הימים הללו. אין בטכניקה הזו גורואיזם. הטבע הוא הגורו (המורה) שלך, והדרך פרושה לפניך כדי לצעוד בה. כשאתה מבצע את הניתוח, חייב להיות לך, לפחות בתחילה, מדריך שיסביר לך מה קורה. יכול, למשל, לעלות בך תסביך של פחד עמוק ואתה עשוי לאבד את האיזון הנפשי. לפיכך דרוש מורה שיסביר לאנשים איך לעבוד.
מה תפקיד השתיקה בקורס?
ללא שמירה על שתיקה, לא תוכל להגיע לעמקי תת ההכרה; אתה תמיד תעסוק בפני השטח – בהכרה. כשאנשים מתחילים לתרגל מדיטציה הם מגלים שהמוח שלהם הוא קופסת פטפטת גדולה, שלא מפסיקה לפטפט אפילו לרגע. כשאתה מתחיל לדבר עם אחרים, המוח מיד יתחיל לפטפט עוד יותר. עליך להשקיט את המוח, ולצורך זה יש להפסיק לפחות את הדיבור החיצוני. ככל שתעבוד עם הטכניקה הזו, תמצא שהמוח משתתק לאט לאט.
מה מידת החשיבות של הרגלי אכילה נכונים כשעוסקים בתרגול ויפאסנה?
כל סוג מזון שיגרום לחוסר מנוחה בנפש, כגון אוכל חריף מאוד, אינו בריא. אוכל פשוט ונקי תמיד טוב לבריאות הגוף, ובאותה מידה בריא לנפש.
האם אתה ממליץ על אוכל צמחוני?
אוכל צמחוני עוזר לתרגול ויפאסנה.
מהם הצעדים הממשיים לקראת טיהור נפשי?
כפי שאמרתי קודם, אנחנו מתחילים בכך שאנשים באים לקורס. הם מתחילים את הקורס בנדר להימנע מפעולות לא חיוביות. הם יחיו חיים מוסריים לפחות בעשרת הימים הללו, מפני שזו למעשה הדרך ליצירת בסיס טהור להרגעת הנפש. אחר כך, אתה מתחיל לתרגל התבוננות בנשימה, פעולה שמשקיטה במידה מסוימת את המוח, ואחר כך אתה מתרגל ויפאסנה. בויפאסנה אתה מתחיל להתבונן בתחושות הגוף תוך שמירה על איזון נפשי; אתה לא מפתח משקעים חדשים, ובאותה עת נופלות ונעקרות שיכבה אחר שיכבה של מצבור המשקעים הישן, ואתה מרגיש חופשי.
אם כך, ויפאסנה היא למעשה התבוננות בתחושות הגוף, תוך שמירה על איזון נפשי?
בדיוק. זוהי התבוננות בגוף ובכל מה שעולה ומופיע בו. זוהי התבוננות בתודעה ובכל מה שעולה ומופיע בה. שהרי כל מה שעולה בתודעה יבוא גם כן לביטוי בצורת תחושות בגוף. לכן העיקרון הבסיסי הוא: התבונן בתחושות שבגוף. כל דבר שיעלה במוח יבוא לידי ביטוי בתחושה על הגוף. אם אתה מתבונן בתחושות אתה למעשה מתבונן גם בגוף ובנפש.
כיום קיימים סביב כל כך הרבה מורים; איך אדם יכול לדעת במה לבחור, ומי באמת מורה מנוסה?
אדם יכול להחליט זאת רק מתוך התנסות עצמית.
למה אתה מתכוון כשאתה אומר נפש מאוזנת?
נפש מאוזנת היא נפש איתנה ויציבה שאינה מניחה להשתוקקות או לשנאה להשתלט עליה. נפש מאוזנת תמיד עושה החלטות בריאות.
אם אנחנו לא מגיבים למצבים שונים בחיים האם אנחנו באמת חיים?
זו שאלה טובה מאוד שחוזרת בהרבה קורסים. אנשים לא מבינים מה פירוש נפש מאוזנת ויציבה. לפעמים, מחוסר הבנה הם מניחים שנפש מאוזנת ומנותקת מתלות תוביל אותם לחיים לא פעילים, שהם יתחילו לחיות כמו צמח – כל העובר יוכל לקטפם מפני שהם מודטי ויפאסנה והם יציבים נפשית. למעשה זו טעות. המצב שונה לחלוטין. ויפאסנה תעשה את החיים משוחררים מתגובות אבל מלאי פעילות. במצב הנוכחי אנשים חיים חיי תגובה בלתי פוסקת. הם מגיבים בכל רגע ורגע, וכשאתה מגיב בנגטיביות, בהשתוקקות או בשנאה, הנפש מאבדת את איזונה ואתה מזיק לעצמך ולאחרים. אבל במצב בו אדם נשאר יציב ולו למספר רגעים בלבד, כל החלטה שיעשה באותה רגעים, תהיי תמיד החלטה נכנה, וכל פעולה שתנבע מהחלטה זו, תהייה תמיד חיובית. בדרך זו, החיים נהיים רצופים בפעולות חיוביות ולא הופכים לחיים חסרי פעילות, ואף לא לחיים של תגובות בלתי פוסקות.
ישנם אנשים שיטענו שלשבת ולמדוט כל היום זה מאוד אנוכי. מה התגובה שלך לכך? האם עדיף להתבודד, או לחיות בעולם החיצון כתלמיד ויפאסנה?
כמובן שיהיה זה מאוד אנוכי אם אדם ירצה לבלות את כל חייו במרכז מדיטציה, למדוט כל הזמן ולשכוח מהעולם שבחוץ. ויפאסנה לא מלמדת זאת. אני חוזר ומדגיש באוזני תלמידי: אתם הולכים לבית חולים כדי להבריא ולא כדי לחיות שם כל החיים. הבריאו, והשתמשו בבריאות בחיי היומיום שלכם. אתם באים למרכז המדיטציה כדי להגיע לבריאות נפשית, כך שתוכלו להיעזר בה בחיי היומיום שלכם.
האם אנשים יכולים להיות מעורבים ולפעול בנושאים חברתיים ויחד עם זאת להקדיש זמן לויפאסנה?
“להקדיש זמן לויפאסנה” קורה כשאתה מצטרף לקורס כזה למשך עשרה ימים. לאחר מכן, זה הופך לחלק מהחיים שלך. אתה אומנם יכול לנהל חיים טובים כעובד סוציאלי – אתה משרת אנשים – אבל תוכל לתת שרות לאנשים בצורה טובה עוד יותר אם תשרת את עצמך; אם תשמור על נפש טהורה, מלאת שלווה והרמוניה, אתה תמצא שהשרות שאתה מעניק הוא כל כך חיובי ואפקטיבי, אבל אם עמוק פנימה תהיה עצבני, אם לא תהיה בך שלווה, השרות שתיתן לא יהיה בעל השפעה.
אתה רוצה שאנשים יתרגלו שעתיים ביום. איך זה אפשרי?
לתלמיד חדש נראה ששעתיים ביום זה יותר מדי כי “אני אדם כל כך עסוק”, אבל אם לאדם כוח רצון, אם הוא עובד לקראת מטרה מסוימת, ומקדיש לכך שעה בבוקר ושעה בערב, הרי הוא יתפוס עד מהרה שהוא לא מבזבז את זמנו; תפוקת העבודה שלו גדלה בהרבה. כשהתודעה משוחררת מספקות, בלבולים והיסוסים, כשהמוח נהיה נקי וצלול, אתה תבצע החלטות מהירות ונכונות; כל החלטותיך הן בריאות ולכן, כל פעולותיך בריאות, תפוקת העבודה שלך, הצלחתך במקצוע שלך, גדלים לאין שיעור. לכן, הקדשת שעתיים ביום לתירגול ויפאסנה אינה מבזבזת את זמנו של אדם.
איזו השפעה יש לתרגול הזה על מחלות גופניות?
ויפאסנה לא קיימת כדי לרפא מחלות גופניות אלא כדי לרפא מחלות נפשיות, כדי לעשות את הנפש טהורה, בריאה וחזקה – זוהי מטרת הויפאסנה. למחלות גופניות רבות בסיס בנפש – הן פסיכוסומטיות, ולכן, כשהנפש מיטהרת המחלות הללו נעקרות בקלות. אפילו אם תהיה זו מחלה גופנית טהורה, הרי שבעזרת תירגול ויפאסנה, כשהנפש נעשית רגועה יותר, שלווה ומאוזנת יותר, תושפע מכך גם המחלה הגופנית. בשבילנו, ריפוי המחלות הגופניות הוא למעשה תופעת לוואי; המטרה העיקרית היא לטהר את הנפש.
האם אדם זקק להכנה כלשהי כדי לקחת את הקורס הזה?
הקורס עצמו הוא ההכנה. למעשה, אתה מתחיל מהנקודה בה אתה נמצא, ועשרת ימי הקורס יהיו לך הכנה לכל החיים.
בהעדר תרגום מדויק בעברית למילהMind , השתמשנו במילים נפש, מוח ותודעה לפי המשמעות המתאימה.